״לפני 8 שנים התחלתי להתנדב במד״א גלבוע בתחנת נצרת עילית״, סיפר אמיר, ״מאז התמכרתי למשפחת מד״א, עברתי קורסים שונים ובכלל זה קורס חובשים בכירים, עשיתי שירות לאומי של שנתיים במד״א, ולא הפסקתי לרגע להתנדב, גם כיום לאחר שהוכשרתי כמהנדס בנין בטכניון בחיפה והתחלתי לעבוד בעסק המשפחתי״, סיפר הצעיר, ״ביומיים הראשונים של המסע לפולין לא כל כך התחברתי, אבל מהיום השלישי הבנתי יותר ויותר איזה מסע השמדה נוראי עבר העם היהודי מידי הנאצים, ואיך מיליוני יהודים, נשים, זקנים וילדים חסרי ישע נרצחו בדם קר, רק בשל היותם יהודים.
כאדם זה כואב לי, כאדם שחרת על דגלו לסייע כל חייו לפצועים ונפגעים זה כואב לי. עמדתי שם עטוף בדגל ישראל שבו אני גאה, וחיבקתי בחום את חברי היהודים שבכו וכאבו. הרגע הכי מרגש היה כאשר התבקשתי לשאת תפילה בערבית בבית העלמין בוורשה, לזכרם של חסידי אומות העולם שהקריבו את חייהם להצלת יהודים בשואה״, סיפר ראשד שמבטיח להמשיך ולשרת במד״א עוד שנים ארוכות, ״אני עושה את זה מכל הלב מבלי לקבל תמורה. זו מצווה לעזור לאנשים ולא משנה מה דתם או צבעם. מה שקרה בשואה מזעזע אותי. בעיני, חשוב מאד שכל בני הדתות בישראל, ייסעו למסע לפולין ויראו במו עיניהם את מה שאני וחברי ראינו. אולי זה יתרום להשגת המטרה, שמה שקרה לעם היהודי בשואה, לא יקרה שוב לעולם״.
|