בעיני רבים נחשבת פרקליטת מחוז הצפון, עורכת הדין מירית שטרן(51), לאחד הגורמים החזקים באזור והמשפיעים עליו ביותר. ב-22 השנים האחרונות הספיקה, תחילה כפרקליטה מן המניין ובחמש השנים האחרונות כראש המערכת, ללוות אלפי תיקי פשיעה שנפתחו ונעשו חלק בלתי נפרד מחייהם של מאות אלפי האזרחים המתגוררים באזור. בריאיון מיוחד למחוז הצפון של לשכת עורכי הדין וכתב העת "עורך הדין" מספקת פרקליטת המחוז הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של הגוף והאנשים האחראים על החלטות הרות גורל, המשפיעות על האוכלוסייה המורכבת כל כך המתגוררת בה. בריאיון המיוחד חוזרת עו"ד שטרן אל הפרשיות שהתרחשו בטריטוריית המחוז והסעירו את המדינה כולה, מדברת על מורכבות כפל תפקידיה ושולחת מסרים חדים וברורים למערכת המשפט.

בואי, ברשותך, נחזור כמה שנים טובות אחורה... מה הוביל אותך ללמוד משפטים?
"אתה באמת מחזיר אותי כמעט שלושים שנה אחורה. כבר כנערה מתבגרת בבאר שבע, עיר הולדתי, עוד לפני שנרשמתי כלל ללימודי משפטים באוניברסיטת בר אילן, נהגתי לפקוד את אולמות בית המשפט בעיר. מתוך סקרנות. רציתי לראות איך מתנהל משפט. הבנתי שמקצוע עריכת הדין הוא הכיוון שלי, מקצוע שבו אוכל להביא לידי ביטוי את רצונותיי ויכולותיי. מעבר לכך, ללא ציניות וללא מירכאות, רציתי לתרום את תרומתי למערך עשיית הצדק של מדינת ישראל". לאחר שסיימה את לימודיה הצטרפה עו"ד שטרן למשרד סולומון ליפשיץ בחיפה ועסקה בעיקר במשפט אזרחי-מסחרי.

איך מגיעה עורכת דין שעוסקת בתחום מאוד מוגדר ומסוים לפרקליטות, ובעיקר לעיסוק בתחום שונה לחלוטין – הפלילי?
"מטעמים מאוד טריווייאלים", היא מפתיעה ואומרת, "בשל העתקת מקום מגורים. לאחר תקופה מאוד קצרה בפרקליטות הבנתי עד כמה חשוב ומתאים לי השינוי שהתחולל בחיי המקצועיים. אם כסף היה הגורם שמניע אותי בחיים אז כנראה שלא הייתי בפרקליטות, אלא במקומות אחרים לגמרי. אני לא מכירה אף פרקליט שמגיע לעבוד כאן בגלל השכר וכלל התנאים הנלווים אליו. בכל השוואה בהיבט החומרי למגזר הפרטי, בכל פרמטר, נצא כשידנו על התחתונה. הדברים החומריים הם לא אלו שמשאירים את האנשים במערכת. תחושת השליחות, האמונה בצדקת הדרך, גאוות היחידה והזכות לשרת את הציבור – אלו הם הגורמים שבאמת מניעים את מי שנמצא כאן". עו״ד מירית שטרן, הייתה זו שהובילה, יחד עם עו״ד שילה ענבר ועורכי דין נוספים, את התביעה מטעם המדינה במשפטו של רומן זדורוב, בסופו של דבר הורשע ברצח התלמידה תאיר ראדה ז״ל ונשלח למאסר עולם. הרבה נכתב ונאמר בכל הקשור להרשעתו של זדורוב, אבל עו״ד שטרן שהגישה את כתב האישום כנגדו והביאה להרשעתו משוכנעת שהוא הרוצח.

העובדה שבית המשפט העליון כבר אמר את דברו והרשיע אותו לא אמורה לשים בעצם חותמת רשמית וסופית על התיק הזה?
"התיק הזה קיבל כבר כמה חותמות רשמיות. רומן זדורוב הורשע בבית המשפט המחוזי פעמיים, והורשע גם בערעור שנדון בבית המשפט העליון, אמנם בדעת רוב ולא פה אחד". כבוד השופט דנציגר החליט לזכות את רומן זדורוב, אך פסק דינו רצוף ברטוריקה מרשיעה. לפחות שלוש פעמים בהחלטתו הוא קובע כי הוא היה אך 'כפסע מהרשעה. כבוד השופט דנציגר ציין זאת שוב ושוב, הוא גם פסק כי התוצאה שאליה הגיע עלולה לעורר חשש שמא היא חוטאת לאמת. שופט הרוב כבוד השופט יצחק עמית, לעומת זאת, פסק שרגלי ההרשעה נטועות הרחק מעבר לקו הגבול. יש דעת מיעוט ואנחנו מכבדים אותה. אני גם מניחה שתוגש בקשה למשפט חוזר, ואנחנו כמובן נכבד כל החלטה עתידית של בית המשפט, תהא אשר תהא".

את שלמה לחלוטין עם הקו שבו הלכתם, עם החלטת בית המשפט, ולא מהרהרת לעתים בינך לבין עצמך שאולי, אולי בכל זאת רומן זדורוב אינו הרוצח האמיתי?
"אתה שואל אם כל מה שקרה סביב התיק הזה, שהוא באמת חריג בעוצמותיו, מערער את עמדתי בנוגע לאשמתו של רומן זדורוב בתיק הזה? תשובתי היא חד-משמעית – לא! אני שלמה עם ההחלטה. אוי לנו אם הרשתות החברתיות והתקשורת יכתיבו את דרכנו, ויכריעו את דיננו״, היא אומרת ומתייחס למשפחת ראדה, ״כמי שייצגה את המדינה בכל כך הרבה תיקי רצח אני יכולה לומר לך שעמדה זו היא בהחלט חריגה. אני חלילה וחס לא שופטת את המשפחה בצערה. החבירה לנאשם היא יוצאת דופן. האם זה גורם לי לחשוב לרגע שרומן זדורוב אינו אשם? לא. יתרה מכך, לא רק לי אין כל ספק בכך, אלא גם לכל השופטים שהרשיעו אותו אין כל ספק. בתיק הזה היו ראיות מוצקות, הייתה בו הודאה מוסרטת בפני מדובב, היו הודאות מפורטות שלו בפני חוקריו, הוא הפגין ידיעת פרטים מוכמנים שלולא הוא היה הרוצח לא הייתה לו שום דרך להכיר אותם, הוא הדגים בפני גורמים שונים איך ביצע את הרצח, ונוסף על כך, טביעת הנעל שלו נמצאה על המכנסיים של המנוחה. זהו פרט שזועק את אשמתו ומתיישב היטב עם שחזור הרצח כפי שהוא הדגים אותו. אני מציעה לכל מי שנותרו בו סימני שאלה לקרוא את פסקי הדין של הרכבי השופטים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון".

כמי שהחלה את הטיפול בתיק הזה כפרקליטה וסיימה אותו כפרקליטת המחוז, עם אילו מסקנות את יוצאת ממנו? בכל זאת מדובר בתיק בלתי רגיל?
"מקצועית, התיק הזה נוהל כמו כל תיק אחר. כלומר קיבלנו את התיק מהמשטרה, בדקנו את חומר הראיות בקפדנות, סברנו שהן יכולות להוביל להרשעה, ולכן הגשנו אותו לבית המשפט. השקענו מאמץ בניהול התיק בבית המשפט. אילו היינו משקיעים את אותו מאמץ גם בזירה התקשורתית ייתכן שמצבנו היה שונה. אני יכולה לומר לך, במבחן התוצאה, שאת הזירה התקשורתית הפסדנו, אבל אין לי כל ספק שהרוצח של תאיר ראדה ז"ל יושב היום בכלא. ומילה אחרונה בנוגע להתנהלות התקשורתית: ההתנהלות היום היא אחרת מזו שהייתה לפני עשר שנים. אני עדיין חושבת שתיק צריך להתנהל בבית המשפט. לא ברדיו, לא בפייסבוק ולא בטלוויזיה. אם שדרנית ברדיו מרשה לעצמה לעשות, ביום הכרעת הדין, סקר בשאלה מי חושב שרומן זדורוב אשם, אז יש לנו בעיה. בסופו של דבר ההכרעות הללו אמורות להיות נתונות להכרעתו הבלעדית של בית המשפט, ולא של הציבור".

אחרי כל כך הרבה שנים בפרקליטות, הן כפרקליטה מן המניין ובחמש השנים האחרונות כפרקליטת המחוז, האם את מופתעת מרמת העבריינות באזור?
"לצערי, אחרי 22 שנה בפרקליטות, יש מעט מאוד דברים שיכולים להפתיע אותי. ראינו הכול וטיפלנו בכל סוג של התנהגות עבריינית שקיימת. אני לא מופתעת מכלום".

תיארת לעצמך ביום שהגעת הנה לראשונה שזו תהיה עוצמת הפשיעה?
"לא. הגעתי לפרקליטות כאדם שהממשק היחיד שלו עם התחום הפלילי היה במהלך השיעורים בלימודי משפטים. המפגש עם השטח הוא מפגש משמעותי, כזה שגורם לך להסתכלות מורכבת על מה שאנחנו רואים וחווים במדינה ובמחוז. המחוז הזה אינו שונה משאר המחוזות".

את אומרת ששום פשיעה כבר לא מפתיעה אותך כאן, ובכל זאת, איך את עושה את ההפרדה הזאת בין עיסוקך המקצועי ובין היותך אדם עם רגשות שצריך ללכת עם זה הביתה?
"זאת סוגיה שכל פרקליט צריך להתמודד איתה. יש כאלו שעושים את זה בהצלחה וישנם כאלה שפחות. אני יכולה לומר לך שהאתגרים בלהיות אשת משפחה ופרקליטה אינם פשוטים כלל ועיקר, בעיקר בכל הנוגע לתכנים שאליהם אנחנו נחשפים. כנראה מי שנמצא כאן מסגל לעצמו עם הזמן מנגנוני הפרדה. עם זאת, ישנם מראות שראיתי וקולות ששמעתי כאן שילכו איתי עד יומי האחרון".

דוגמאות בבקשה
"אני יכולה לספר על מקרה של אבא שאנס את כל בנותיו. ליוויתי את הקורבנות, כולל הבת הקטנה שבעצם העלתה את הנושא לראשונה, וליוויתי אותן עד גזר הדין. דמעותיה מלוות אותי גם היום. אני יכולה לתת כדוגמה גם את תיק רצח רב"ש מנרה, יצחק קברטץ ז"ל, את כאבה של המשפחה; את המקרה שבו פעלה חוליית מחבלים שביצעה פיגועים, השליכה בקבוקי תבערה ורצחה חייל. יש אין-סוף דוגמאות". טריטוריית המחוז שעליו חולשת עו"ד שטרן כוללת מפגש גבולות עם ירדן, סוריה ולבנון, ממשק שמביא אותה ואת פרקליטיה להתמודד גם עם עבירות הברחת סמים, אמל"ח וביטחון.

איך את מנווטת באזור דמוגרפי כל כך מעורב וטעון, שבו כל החלטה שאת מקבלת עלולה להיות נפיצה ומבעירת שטח?
"לפני שאענה לך על הרכב האוכלוסייה במחוז, אדבר על הרכב עובדי הפרקליטות. הוא מיקרו קוסמוס של האוכלוסייה המתגוררת כאן. יש כאן נשים וגברים, בני מיעוטים – אולי האחוז הגבוה ביותר מבין כל מחוזות הפרקליטות – מוסלמים, נוצרים, דרוזים, יש אצלנו מושבניקים, קיבוצניקים, עירוניים, אנשי יישובי העמק והצפון כולו, דתיים וחילונים. יש לנו מגוון מייצג ומופלא של אוכלוסיית האזור. בסופו של דבר כל החלטה שמתקבלת כאן היא לגופו של עניין, והפוליטיקה לא עוברת את סף דלתה של הפרקליטות. אנחנו עוסקים בסוגיות בוערות – החל בהריסת מבנים בלתי חוקיים, פורעים ומסיתים, וכלה במיידי אבנים, דאעש, טרוריסטים, במגוון סוגיות שהן נפיצות. האם ישנם לחצים של גורמי דת ואחרים? לא מכירה כאלו. לעתים ישנם ניסיונות של פניות באמצעות גורם שלישי, אבל כפי שכבר אמרתי לך, כל החלטה שמתקבלת כאן היא עניינית. אנחנו משפטנים. כל החלטה מתקבלת בהתאם לקריטריונים החוקיים"' אומר עו״ד שטרן ומתייחסת לחלקו של מחוז הצפון בפרקליטות בכל הקשור לתופעת ראשי הרשויות המעורבים בשחיתות ציבורית, "לצערי הרב, מגיעים לשולחני לא מעט תיקים שהכותרת שלהם היא 'שחיתות שלטונית׳. אנשים מגיעים לעמדות כוח והשפעה ולעתים עושים שימוש לא ראוי או מושחת בכוחם".

זה לא מתסכל אותך ואת הפרקליטים הכפופים אלייך לראות ולגלות שאחרי עמל רב כל כך בתיקים מהסוג הזה, אנשי השלטון והשררה שסרחו יוצאים ממש בזול בבתי המשפט?
"אם אתה שואל אותי על רמת הענישה במדינה אז אומר שיש לא מעט פעמים שבהן יש פער בין האופן שבו התביעה רואה את העבירות שבוצעו ובין השקפת בית המשפט עליהן. אין לי גם ספק שענישה קלה מעבירה מסר שלילי לציבור. לעתים אנחנו מערערים על קלות הענישה, לאו דווקא בתיקים נגד אנשי ציבור".

לצד הליווי המקצועי הצמוד שלה כפרקליטת מחוז הצפון, אחראית עו"ד שטרן מתוקף תפקידה גם על הטריטוריה הניהולית במחוז. על כ-3,500 תיקים שנפתחים בממוצע מדי שנה אחראים כשבעים פרקליטים, שחמישים מהם עוסקים בתחום הפלילי, והיתר – באזרחי. לצדם עמלים על מלאכת עשיית הצדק גם עשרים מתמחים, ובסך הכול נמצאים תחת אחריותה כ-120 עובדים. "לא", היא מבהירה לאחר שנשאלה, "לא נשאתי את עיניי לתפקיד פרקליטת מחוז הצפון ביום הראשון שהגעתי לפרקליטות, אם כי כן נשאתי את עיניי לדמויות מרשימות שהיו כאן, לפרקליטת המחוז הקודמת, עו"ד סילביה פריימן, ולפרקליטה עו"ד אסתר חומש-גופר, מורתי לחיים, שקיבלה אותי לפרקליטות ב-1994.
"מטבע הדברים ככל שחלפו השנים והתקדמתי למשרות ניהוליות היה זה אך טבעי שאתמודד לתפקיד של פרקליטת המחוז".

איך את מצליחה לשלב בין שני התפקידים המחויבים מתוקף היותך פרקליטת המחוז, משפטנית מכאן ומנהלת מכאן?
"מדובר בשילוב מרתק. כמנהל אתה נחשף לעולם תוכן שונה ולא מוכר. סדר היום שלי מורכב משני הכובעים המשמעותיים הללו. מצד אחד, אני משמשת כפרקליטה על מכלול העיסוק בסוגיות משפטיות, בפגישות עם פרקליטים, בהחלטות בנוגע להגשת כתבי אישום וכו'. מצד שני, אני עסוקה ברמת הניהול הכוללת כתיבת תוכניות עבודה, הצבת יעדים, כוח אדם, מכרזים וכדו'. אני מוצאת את הצד הניהולי מרתק מאוד. הוא מגוון ודורש שימוש אינטנסיבי ביכולות בינאישיות".

אפשר להקשות עלייך מעט ולשאול איפה יותר מעניין לך?
"התחרות מאוד קשה. אני חושבת שמה שהופך את תפקיד פרקליטת המחוז למרתק הוא השילוב בין שני הכובעים, המשפטי והניהולי. לא הייתי מוותרת היום על אף אחד מהם".
בכובע הניהולי את דואגת למסד את הקשר עם הקהילה במחוז במסגרת פרויקטים התנדבותיים, אבל בואי נתמקד בכובע המקצועי. מה את, כפרקליטה ותיקה ומנוסה, מביאה לתיקים שאת אחראית עליהם וחורצת בהם גורלות?
"אני מודעת לכך שמדי יום מתקבלות כאן החלטות חורצות גורלות, ואני משתדלת לעשות את עבודתי במלוא הענווה והמקצועיות, מתוך רצון לשמור על האינטרס הציבורי".

שיתוף פעולה בין גורמי מערכת המשפט
בים הפעילות האינטנסיבית של פרקליטות מחוז הצפון מוצאים עו"ד שטרן ופרקליטיה את עצמם לעתים, נדירות חשוב לציין, מאוכזבים מסגירת תיק על אף עבודה סזיפית וממושכת. "לעתים קורה שאנחנו מגישים כתבי אישום ובסופו של דבר, במהלך שמיעת הראיות, קורים דברים שגורמים לנו לשנות את עמדתנו. אלו דברים שקורים", היא מתייחסת, ובעיקר מבקשת להבהיר שהיא לא מודדת את פרקליטיה במספר התיקים שבהם הצליחו להביא לידי הרשעה. "חס ושלום, אנחנו לא מודדים אף פרקליט לא במספר ההרשעות ולא במספר הזיכויים שלו, אבל, כמובן, אם יהיה מצב שבו 300 מתוך 500 כתבי אישום הסתיימו בזיכוי, אז נשאל את עצמנו את השאלות המתבקשות ונעשה בדק בית, אבל אנחנו ממש לא שם. אני גם יכולה לומר לך שפרקליט שחוזר מבית המשפט עם זיכוי באמתחתו לא ננזף ולא חרב עליו עולמו. הוא לא עצוב והוא אינו מתוסכל. אנחנו בודקים את עצמנו אם ואיפה טעינו".
חלק בלתי נפרד מנוף מערכת המשפט במחוז הצפון הוא שיתוף הפעולה בין פרקליטות מחוז הצפון, בתי המשפט ולשכת עורכי הדין. "אני יכולה לומר שבשנים האחרונות חל שינוי לטובה בקשר שבין הפרקליטות ללשכת עורכי הדין במחוז הצפון. גם יו"ר המחוז, עו"ד חאלד חוסני זועבי, וגם מנכ"ל המחוז, עו"ד עומרי פארוק, הם שותפי אמת שלנו. הפרקליטים שלנו חברים בוועדות הלשכה, אנחנו משתלמים בקורסים שמארגנת הלשכה ואנחנו מרגישים שבית הלשכה כאן הוא הבית השני שלנו. אני גאה מאוד להיות חברה בסניף הצפוני של לשכת עורכי הדין. המקום הוא בית מקצועי, חברי, ויש בו יחסים מיוחדים בין אנשים בני כל העדות והדתות".

יש אמת בטענה שאתם, הפרקליטים, פוחדים מביקורת?
"אקדים ואומר, הפרקליטות אינה גוף שחושש מקבלת ביקורת עניינית. ראוי שתהיה ביקורת. כארגון שרוצה כל העת להשתפר אנחנו מברכים עליה, ובלבד שהיא הוגנת ועניינית וכל עוד נשמרות זכויותיהם של הפרקליטים. יתרה מכך, זה לא רק שאנחנו כפופים לביקורת, אנחנו אחד הגופים הציבורים המבוקרים ביותר במדינה – החל ביחידת הביקורת הפנימית של משרד המשפטים, דרך נציבות שירות המדינה וכלה במוסדות לשכת עורכי הדין. צריך לזכור שהפרקליטים הם אלו שעומדים בחזית. הם נכנסים לנעליו של הקורבן ומפנים אצבע מאשימה בבית המשפט לעברם של מחבלים, רוצחים, אנסים ועבריינים אחרים, ומן הראוי לשמור עליהם".

ולסיום, טיפים לפרקליט המתחיל
"ראשית, לפרקליט שהגיע הנה אומר שהוא הגיע לעבוד במקום של מצוינות, מקום עם מסורת מפוארת. יהיה עליו להבין שכנציג היועץ המשפטי לממשלת ישראל מוטלת עליו לא רק הזכות, אלא גם אחריות מוגברת. אציע לו להיות נאמן לאמת, להיות קשוב לחבריו, לבית המשפט. במקביל הוא צריך להיות קשוב גם לקורבנות העבירה, לצוות ההגנה, לגופי החקירה. חשוב מאוד שיטיל ספק, שיהיה מאוזן ושייצג את מדינת ישראל באופן המקצועי ביותר כראוי לה".

ואחרי רשימת הטיפים המרשימה הזאת, השאלה המתבקשת היא: האם פרקליטי מחוז הצפון הם כאלו?
"אני מתמלאת שמחה בכל פעם מחדש כשאני רואה כמה עורכי דין רוצים להצטרף לשורותינו. כמות הפניות אלינו היא עצומה. המצב הנוכחי מאפשר לנו לקלוט לשורותינו את העידית שבעידית. אני מעריכה מאוד את הפרקליטים שלנו וגאה בהם ובפועלם".