השבוע זכו רבים מתושבי העיר לערב מרגש במוזיאון בית שאן. תושבים מקומיים ואורחים רבים התכנסו לכבוד הוצאת ספרו של הד"ר ראובן גפני ("נקודה יהודית, עברית בבית שאן תחת השלטון המנדטורי") העוסק בקהילה היהודית שהייתה בבית שאן מסוף המאה ה- 19 ועד פרעות 1936. בהרצאה מרתקת, אשר הנוכחים האזינו לה בקשב רב ובסקרנות, הדר' ראובן גפני סיפר על ראשוני הקהילה שהגיעו מטבריה, כדי לסחור בעיר הערבית ועם הזמן הקהילה גדלה, יסדה בית בית כנסת, הקימה בית ספר יסודי ואל הקהילה נוספו בעלי מקצועות נוספים רופאים, פקידים ובעלי עסקים.

גפני ציין כי בתחילה, הקהילה היהודית בבית שאן לא זכתה לתמיכה המלאה של המוסדות והגופים המיישבים. מדובר על קהילה שמנתה כ 250 נפש והם נאלצו לעזוב את העיר בעקבות פרעות תרפ"ט, כאשר לאומנים מגיעים לעיר פוגעים ופורעים ביהודי העיר. על אף הפרעות שאילצו אותם לעזוב את העיר, אחרי חודשיים הם חזרו אליה וניסו להשיב את בתיהם ואת רכושם. הקהילה המשיכה להתקיים ולקיים חיי קהילה תוססים עד פרעות תרצ"ו ואז עזבו אחרוני האנשים שנמנו עם קהילת בית שאן.
את הערב פתח שייקה כהן, מייסד מוזיאון בית שאן שסיפורו האישי והמשפחתי שזור בסיפורה של העיר בית שאן, שדיבר על חשיבות המוזיאון ותפקידו כמספר את סיפורה של העיר בית שאן.

ראש העיר רפאל בן שטרית, שיזם עם קבוצת מתנדבים את הקמת המוזיאון לפני ארבע שנים, הוזמן לשאת דברים והוא בחר להדגיש את חשיבותו של המוזיאון בתוך המהלך הגדול של השינוי החברתי והתרבותי של העיר בשנים האחרונות תוך שהוא מציין את הצורך בהמשך העשייה המבורכת של המוזיאון ומתנדביו.

עוד נשאה דברים הדר' ענת קדרון ממכללת אוהלו שמחקריה עוסקים בקהילות פריפריליות תחת שלטון המנדט בחיפה ובעכו. בדריה ציינה את יהודי ערים אלה הפועלים מתוך מניעים ציוניים ואולם הם לא היו חלק מהזרם המרכזי ומהאתוס של המפעל הציוני בקיבוצים ובמושבים.
כדרכם של תושבי בית שאן מקבלי האורחים הוכן כיבוד עשיר מגוון וטעים בידי מועדון הנשים "מלב אל לב".