מגדל העמק היא כידוע עיר רב תרבותית מגוונת הקולטת עלייה מאז הקמתה. כיום נמצאת מגדל העמק בצמרת הערים שקלטו עלייה לאורך השנים ואחת הקהילות המרכזיות הן הקהילה האתיופית שבניה הגיעו למגדל העמק הן ב"מבצע משה" והן ב"מבצע שלמה".

בשבוע שעבר התקיים טקס הפתיחה של בית המורשת לעדה האתיופית בנוכחות ראש העיר אלי ברדה, סגן ראש העיר ומ"מ סרגי אוקלנדר סגן ראש העיר אלי בקסיס, משנה לראש העיר דורון אלחרר, חברת מועצת העיר אלגריה בן קסוס, מנכ"ל העירייה שלום זוזוט, תושבים מקהילת "בית ישראל" ותושבי העיר. במסגרת הפרויקט הוקם מבנה הכולל אולם כנסים בגודל של כ-100 מטרים, חדרי סדנאות וכיתות לימוד שיפעלו בשעות הבוקר ואחר הצהריים. המבנה שהינו בעל תכנון ארכיטקטוני מודרני יוצא דופן המשלב בטון חשוף ועץ יכלול גג ירוק לחסכון בחשמל ולמעשה תוכנן כולו תוך התמקדות בצרכים קהילתיים.

חרף המשבר הכלכלי ואי אישור תקציב מדינה נרתם ראש העיר אלי ברדה לגייס את כל התקציב כולל את המיליון ששקלים שנדרשו לעבודות הפיתוח והטרסות החקלאיות שמדמות את הטרסות החקלאיות באתיופיה. חשוב לציין כי המנהיגות הצעירה מבני הקהילה שיבקשו בשם נכבדי הקהילה להקים את המבנה הסתפקו רק בהקצאת קרקע ולקחו על עצמם את גיוס התקציב לבניית הפרויקט, אולם כשכספי התרומות שבני העדה לקחו על עצמם לגייס באמצעות חברי כנסת מבני העדה ומתורמים בארץ ובעולם לא התקבלו, בישר ראש העיר בכל שנה במהלך אירוע חג 'סיגד' במהלך 4 השנים האחרונות על הקצאת מיליון שקלים נוספים לפרויקט עד לסכום הנדרש – כ-4.5 מיליון שקלים. בנוסף, הרשות הקימה צוות היגוי בשיתוף בני הקהילה כולל מנהיגות צעירה ואקדמאית מבני העדה: צגייה מוללין, מיכאל מולה, עזרא פרדו, משה ישעיהו, שירה אשטו, ורד אחיהון, עדית שגב, אהובה צגייה, הילה יסמעני, צ'אלה קסה, עדי אלעזר, גליה שלומי ושמואל יוסף.

הרשות רואה בהקמת המבנה כפרויקט חשוב לא רק לקהילה ולמגדל העמק אלא לאזור כולו. "הקהילה האתיופית, המכובדת והאהובה, השתלבה היטב בעיר וראוי שיהיה לה מרכז מורשת המשמר את האושר התרבותי, המסורות ומנהגי העדה מחד ומחבר ומלכד את הקהילה מאידך", אמר ראש העיר אלי ברדה.