בסוף יום עבודה, כשמפקד מרחב העמקים במשטרה, תת ניצב שוקי תחאוכו, שב לביתו בכפר הצ׳רקסי כפר כמא שבגליל התחתון, הוא מקפיד להוריד את החולצה המשטרתית. הוא אינו רוצה לבלוט, רוצה להיות אחד כמו כולם, למרות שיש לו הרבה סיבות לגאווה. שוקי תחאוכו הוא בעל הדרגה הגבוהה ביותר בקרב קציני המשטרה, בני העדה הצ׳רקסית, דרגת תת ניצב שהוענקה לו לפני מספר חודשים. הוא בעל עבר מבצעי ופיקודי מפואר בצה״ל ובמשמר הגבול שם שימש כמפקד עוטף ירושלים וכמפקד מרחב הצפון. ומעבר לכל זה, הוא בעל עיטור המופת שהוענק לו בשנת 1990 על גילוי אומץ לב יוצא דופן בהתקלות עם רעולי פנים במהלך משימה מבצעית למעצר מבוקשים בשטחי יהודה ושומרון.

מרחב העמקים הוא מרחב חדש במשטרה, שהוקם לפני מספר חודשים יחד עם שני מרחבים נוספים, מרחב גליל ומרחב כנרת. המרחבים החדשים כלולים במחוז הצפוני של המשטרה עליו מפקד, ניצב אלון אסור והם הוקמו בתום עבודת מטה מקיפה, בשיתוף משרד האוצר והמשרד לביטחון הפנים. תנ״צ תחאוכו צוחק כששואלים אותו מדוע צריך את מרחב עמקים, שהרי לפני כ-10 שנים הוחלט לבטלו בעקבות ההחלטה לחלק את המחוז הצפוני לשני מחוזות, מחוז צפון ומחוז חוף ולבטל את המרחבים. ״להבנתי היה צורך בתקנים אבל לא היו תקציבים ולכן לא הייתה ברירה אלא להקים את המחוזות החדשים מתוך הקיים וכך ביטלו בזמנו את מרחבי חוף, גליל ועמקים ושני המחוזות החדשים יצאו לדרך״, מסביר תנ״צ תחאוכו. אלא שמתברר שהקונספט שעמד אז לנגד עיני הפיקוד העליון במשטרה לא הוכיח את עצמו, ״אפשר להשוות את זה לסיטואציה בצה״ל, שבה אלוף פיקוד יעבוד ישירות מול מפקדי גדודים או פלוגות. וזה כמובן לא יעיל ולא נכון״, אומר תנ״צ תחאוכו. נוצרו צרכים חדשים ובעיקר בעיית שליטה של פיקוד המחוז מול 17 התחנות במחוז, ״מפקד המחוז ושדרת הפיקוד של המחוז לא יכולים לעבוד מול כל מפקדי התחנות. זה מצב שלא יעלה על הדעת ובמערכת הבינו שצריך לעשות את השינוי המתבקש, לייעל את העבודה, מה שיביא לתוצאות טובות יותר למען ציבור האזרחים שלמענו אנחנו פועלים״.

החלוקה מחדש באה לתת מענה לסוגיה הזו ולאפשר לתחנות לקבל סיוע מיידי וממוקד בשלל המשימות העומדות לפניהם ומצד שני זה מאפשר לפיקוד המחוז לא לרדת לרזולוציות הנמוכות ולהתמקד באסטרטגיה ובשליטה. התנאי היה, שלא יילקח שום תקן מהתחנות, ואחרי דיונים רבים בדרג הכי בכיר, הועמדו התקציבים הנדרשים, המהלך יצא לדרך והוקמו מרחב העמקים, מרחב גליל ומרחב כנרת. תנ״צ שוקי תחאוכו נבחר לפקד על מרחב העמקים הכולל את תחנות עפולה, בית שאן, מגדל העמק, נצרת עילית, נצרת והתחנה החדשה בכפר כנא. הוא הועלה לדרגת תת ניצב והיה לקצין הצ׳רקסי בעל הדרגה הבכירה ביותר במשטרת ישראל אי פעם.

המרחב החדש בפיקודו של תנ״צ תחאוכו, פועל מזה חודשיים בשטח וכמפקד הוא ניצב בפני שלל משימות מבצעיות שהציב לעצמו. צוות המרחב הולך ומתגבש ובנוסף לסגן מפקד מרחב שנכנס לתפקידו לפני כחודש, הוקם צח״מ(צוות חקירה מיוחד) המסייע לתחנות לטפל בפרשיות הדורשות מיומנות מקצועית גבוהה או חקירות סבוכות החוצות תחנות, ״אירועים שחוצים תחנות כמו כנופיות שפועלות באזורים שונים במרחב בתחומי התפרצויות, או כל סוג של פשע שעלול להוציא את התחנה משיווי משקל אם תטפל בו, עובר לצח״מ המרחבי שנותן מענה מקצועי וסיוע לתחנות״, אומר תנ״צ תחאוכו.

אחת לאחת, הוא מונה את המשימות החשובות העומדות בפני מרחב העמקים שבפיקודו, ״חיזוק שיתוף הפעולה עם משמר הגבול, העצמת הפעילות המשטרתית במגזר הערבי ובעיקר פעילות המש״קים בישובים הערבים. הקמת תחנת כנא שחררה את תחנת נצרת לפעול ביתר שאת בעיר נצרת עצמה. כוח מג״ב שהחל לפעול במשימות מיוחדות בשכונה המזרחית בנצרת תחת פיקוד מפקד התחנה, עוסק בביעור נגע הסמים, תפיסות נשק בלתי חוקי, מאבק בעבירות נוספות. זהו מבצע לשבעה חודשים וזו אסטרטגיה חדשה שגם תושבי העיר מברכים עליה״, מסביר תנ״צ תחאוכו, ״משימה נוספת היא הקמת תחנת תבור, תחנת משטרה חדשה שתנתק מתחנת עפולה את הטיפול בכפרים אכסאל, דבוריה, שיבלי וכפרי הזועביות של המועצה האזורית בוסתן אל מרג׳. זה יתן שירות טוב יותר לישובים הקיימים ויאפשר לתחנת עפולה להתמקד בעיר עצמה ובסביבה הקרובה אליה וישדרג גם את תחנת עפולה״. משימות נוספות העומדות לפתחו של תנ״צ תחאוכו הן שדרוג התנהלות המשטרה באירועים הומי אדם כמו התפילות בהר תבור והנופשים בגן השלושה(סחנה), היערכות למצבי חירום בשיתוף עם פיקוד העורף וכמובן הפעילות המשטרתית הקלאסית כמו מניעת פשעים ואכיפה בתחומים שונים, ״הבהרתי לתחנות שלא רק השוטרים הקלסיים יהיו בשטח. בסופי שבוע, כולם יצאו לשטח, אם יש מבצע? גם הפקידה תצא לשטח ותשמור על הפאבים והמועדונים, יחד עם לוחמי הגזרה הכחולים ולוחמי מג״ב״.

וכשמדברים איתו על העדה הצ׳רקסית, עיניו נוצצות מגאווה. תנ״צ תחאוכו בן 49, נשוי ואב לשני בנים בני 7 ו-13 ומתגורר בכפר הצ׳רקסי כפר כמא שבגליל התחתון. בכפר שמרבית בניו משרתים בכוחות הביטחון השונים, תחאוכו הוא מקור לגאווה ומודל לחיקוי, ״אני גאה כישראלי וכצ׳רקסי. מגיל קטן מחנכים אותנו להיות ישראלים ואני חושב שחובת ההוכחה תמיד על המיעוט, והצ׳רקסים יודעים את מקומם. עם נפילת חומות ברית המוצעות והקמת רוסיה במתכונת המוכרת היום, העם הצ׳רקסי זכה לאוטונומיה ומבחינתם אנחנו, בני העדה בישראל, חיים בגלות. מנהיגים צ׳רקסים הסתובבו בעולם וכשביקרו אותנו אמרו שבשום מקום בעולם המערבי, צ׳רקסים לא חיים כל כך טוב כמו הצ׳רקסים בישראל. הם חשבו שבישראל מוצצים את דמנו, שאנחנו סובלים ומסכנים. חשבו שאנחנו המדוכאים עלי אדמות והם מאד הופתעו. אחרי הביקור שלהם, הם המליצו לנו להישאר במקומנו כי אין להם מה להציע לנו, שיותר טוב ממה שיש לנו כאן בישראל״, אומר תנ״צ תחאוכו ומוסיף בהתרגשות, ״אין מדינה בעולם שקבעה את 21 במאי כיום הזכרון של העם הצ׳רקסי. רק בישראל מכירים ביום הזה כיום אבל רשמי , ובני העדה זוכים ליום חופשה. אין עוד מדינה כזו בעולם״.

תנ״צ תחאוכו איש צנוע. מבקש לא לבלוט. את אותות הגבורה וההשתתפות במלחמות הוא לא נושא על חולצתו, ״לא זה מה שחשוב לי. הדבר הראשון שאני עושה כל בוקר אחרי שאני לובש את החולצה המשטרתית, הוא לענוד את תווית המתכת הקטנה עליה חקוק שמי. כדי שתמיד אזכור מי ומה אני. קודם כל בן אדם כמו כולם. אני כן מעורב במה שקורה בכפר. חשובים לי ערכי החינוך והתרבות שלנו ומה שקורה ויקרה, אבל לא בתחום הפוליטי המקומי״.