במסורת היהודית, במקרא, בתנ"ך ובהגות היהודית בכלל, העצים והפירות משמשים כמודל לחיקוי, לתיאור מטאפורי של תכונות חיוביות, להעצמה, לדוגמא אישית ובכלל האורים ותומים לתכונות שהאדם יכול ללמוד מהן. כמה מילים על חג ט"ו בשבט. אתמקד בדינמיות, בשינויים שהחג עובר במשך מאות שנים בשונה משאר החגים. בתק' בית שני - נקבע חג חדש, ט"ו בחודש שבט - "ראש השנה לאילן". עלתה שאלה מתי יש להתחיל מעשרות על פירות האילן? לבסוף ההלכה לפי בית הלל. המועד שנקבע, ט"ו בשבט. החג מסמל את השורשיות של העם היהודי לאדמתו. כך היה ראשיתו של החג, ללא מנהגים וללא תפילות מיוחדות.
סמי אלפסי
בתק' הגלות - חג של געגועים - הגעגועים העזים לארץ ישראל, לאדמה, לשורשים, לפוריות - התגלמו בדמות האילן ובמנהג אכילת הפירות. ט"ו בשבט, היה המועמד הטבעי והיחיד למנהג זה. כול הפירות היו כשרים. אבל פירות משבעת המינים שהשתבחה בהם א"י ואשר הגיעו לגולה כשהם מיובשים, היו מהמשובחים של ארץ ישראל. בתק' העלייה הראשונה - חג של נטיעות - בשנים 1904-6 הגיע זאב יעבץ, מחנך ומורה שעסק בחינוך ובכתיבה, למושבה זיכרון יעקב. בט"ו בשבט הוא עשה מעשה והחליט להוציא את תלמידיו לחצר בית הספר לשם נטיעת עצים. לימים, הסתדרות המורים אימצה את הרעיון של נטיעות עצים חדשים באדמת א"י ובשנת 1908 קבעה שט"ו בשבט הוא יום נטיעות בארץ ישראל. מאז, במועד זה תלמידי בתי ספר יוצאים לחורשים ונוטעים עצים. ו"נטעתם כול עץ מאכל", כפי שהתורה מצווה אותנו.
כלנית בפריחה
במאה ה21 - חג של שמירת הטבע. בנוסף למנהגים ולמסורת היהודית אנו מציינים את ט"ו בשבט כיום שמירת הטבע. השבוע שבו חל ט"ו בשבט הוכרז כשבוע שמירת הטבע. ט"ו בשבט מבטא את הקריאה, קול זעקה להצלת הטבע מהרס, פגיעה, השחתה וזיהום. "בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון, נטלוֹ והחזירוֹ על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי; תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך". ספר קהלת. בנוסף המנהג המרכזי שתרם פרק זה בתולדות ט"ו בשבט הוא היציאה אל חיק הטבע, לפארקים ולשמורות הטבע יחד עם בני המשפחה, ליהנות מיופיו של הטבע.
