החופש הגדול מביא עמו התרגשות ושמחה בקרב ילדים ובני נוער אך לעיתים מלווה בלא מעט דאגות של הוריהם. הדאגה מתעצמת כאשר מדובר בהורים לילדים עם הפרעות קשב. ד"ר רודיקה גויכמן, פסיכיאטרית ומנהלת תחום בריאות הנפש לילדים ונוער בכללית מחוז צפון, מסבירה את המורכבות ומציעה פתרונות להתמודדות
הפרעת קשב היא הפרעה מולדת ומשפחתית המשפיעה על יכולות ניהוליות שונות והיא באה לידי ביטוי במוסחות, שכחנות, קשיי קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות. לעיתים, ישנו קושי בשליטה ובוויסות עוצמת הרגשות. בישראל שכיחות הפרעת קשב בגיל בית הספר היא כ 10%.
הספרות המקצועית והמציאות מוכיחות שלילדים ומתבגרים נטייה גבוהה יותר מאשר באוכלוסייה כללית להיקלע למצבי סיכון. סימפטומים כמו מוסחות דעת, אימפולסיביות, חוסר ויסות רגשי, כולם מעלים את רמת הסיכון.
במטרה להמחיש את הנאמר נזכיר כאן שתי דוגמאות מבין הרבות:
ד״ר רודיקה גויכמן צילום: דוברות כללית מחוז צפון
1. תאונות דרכים כתוצאה מהסחת דעת, רכיבה או נהיגה במהירות מופרזת.
2. שימוש במסכים: ההתנהגות האימפולסיבית יכולה להשפיע באופן שלילי גם על הרגלי גלישה ברשת. בני נוער המתמודדים עם הפרעת קשב נקלעים לא פעם לסיטואציות של הונאה או כניסה לאתרים עם תכנים מיניים בלתי הולמים. אותם צעירים מהווים "טרף קל" עבור מי שנמצא מהצד השני של המסך. האתגר תמיד קיים, אבל ימי החופשה המאופיינים בזמן פנוי בלתי מובנה ולעיתים ללא השגחה, מעצימים את הסכנה.
גיל ההתבגרות הוא תקופה מורכבת, בעיקר למתמודדים עם הפרעת קשב שבדרך כלל נוטים לקושי בוויסות רגשי, חרדות ואף דיכאון. בני נוער שלא מטופלים כראוי, עלולים למצוא עצמם במצבים מורכבים. מידי שנה בימי החופשה אנו עדים לעלייה באשפוזים של צעירים עם הפרעות קשב. הסיבות לכך יכולות להיות חוסר קביעות במתן הטיפול, שימוש בחומרים אסורים, או התנהלות שאינה מספיק שקולה.
משבר הקורונה העצים את הקושי. הורים רבים שרק חזרו לעבוד, לא יכולים להרשות לעצמם להתפנות לילדיהם ולקחת ימי חופשה. גם המרכיב הסוציו אקונומי משחק תפקיד חשוב, בימים אלו ההורים לא בהכרח יכולים לעמוד בהוצאות הכספיות שכרוכות בבילויים ואטרקציות לילדיהם כיוון שהם עסוקים בלנסות לאזן את המצב הכלכלי בבית שנפגע מאוד כתוצאה מתקופת הסגר.
האתגרים מרובים אבל אפשר לצלוח אותם, מספר עצות שימושיות יוכלו לסייע -
1. סדר יום- כדי להימנע ממצבים של היפוך היום והלילה, שיטוט חסר מעש של הילדים שמועד לפורענות וזמן מסך מופרז, מומלץ לבנות סדר יום מוגדר אבל גמיש. הקפידו לערב את הילדים בבניית הלו"ז, השאירו גם חלונות זמן להפוגה.
2. רשת בטחון- עד כמה שניתן, מומלץ לנסות לדאוג לנוכחות הורית בבית (מבוגר אחראי שהילד סומך עליו), להרים טלפון, להיעזר בחברים ובני משפחה שיוכלו להקדיש זמן לילדים. אין הכוונה להעמיד "שוטר" בבית וכדאי להימנע מיצירת אווירה מסוג זה.
3. טיפול תרופתי- הפרעות הקשב לא יוצאות לחופשה עם תחילת החופש הגדול. מומלץ לילדים ונוער הנעזרים בטיפול תרופתי להמשיך את הרצף הטיפולי. עם זאת ייתכן שיש צורך בשינוי המינון או מועד נטילת התרופה וכדאי להתייעץ על כך עם הרופא.
4. צאו לטבע- המרחבים הגדולים של הטבע ייטיבו מאוד עם כל המשפחה. הרווח הוא כפול- טיולים מספקים אוורור וניקוי ראש, (לרוב) מונעים התקהלות ואינם כרוכים בהוצאות כספיות נלוות.
5. שיתוף זה שם המשחק- מעבר לאתגרים הקלאסיים של ימי החופשה, משבר הקורונה וחוסר הוודאות הנלווה מוסיפים לקושי. הקפידו על יצירת ערוץ תקשורת בבית שבו ילדיכם ירגישו בנוח לשתף בכל אשר על ליבם. ילדים ובייחוד מתבגרים, מעריכים פתיחות ושקיפות.
6. חצי הכוס המלאה- הסקרנות, היצירתיות וההתלהבות שלעיתים קרובות מאפיינים ילדים ומתבגרים עם הפרעות קשב, מהווים יתרון גדול. במקום להתמקד בשלילי, העצימו את ילדיכם ותנו להם מקום לבטא את ה"אני הפנימי שלהם".
7. מיינדפולנס (קשיבות) – תרגול קשיבות הוכח כבעל השפעות נרחבות על well-being. קשיבות במובנה הבסיסי כוללת תרגול של המוח בהתרכזות בכאן ובעכשיו באופן לא שיפוטי. הרשת עמוסה בתרגילים קצרים שאפשר לעשות יחד כמשפחה.
8. פעילות גופנית – שילוב פעילות גופנית בסדר היום נמצא כמסייע לבעלי הפרעת קשב בתיעול ההיפראקטיביות והדחף, הגברת יכולת ריכוז, העלאת הדימוי העצמי ועוד.
9. צאו לעבוד- סדר יום מובנה, תחושת המשמעות, סיפוק ועצמאות שמקום עבודה מייצר עבור בני נוער, מהווים יתרון עצום.
אין ספק שהערכות מראש וסיוע שלנו ההורים יאפשרו להעביר את החודשים הקרובים בכיף, חופשה נעימה.
