את האירוע פתח ראש מוא"ז הגלבוע, עובד נור שאמר: "אי אפשר להישאר אדיש לאירוע" והסתיים בנטיעת עץ זית בלב כיכר הכפר, כמסר מהדהד של פיוס ושותפות גורל שהייתה ותימשך לעד גלבוע
למעלה מ-1000 איש הגיעו היום אחה"צ לכיכר המרכזי בכפר נאעורה לעצרת הזדהות וחיבוק חם לתושבי הכפר, שחוו לפני כשבוע אירוע הנחשד כפשע שנאה (תג-מחיר). האירוע אורגן ע"י מוא"ז הגלבוע שביקשה להביע במעשה את השותפות האיתנה שמתקיימת בגלבוע, מימי ראשית ההתיישבות, תוך אמירה ברורה נגד השנאה והפירוד.
את האירוע פתח ראש מוא"ז הגלבוע, עובד נור, כאשר קבע, כי "אי אפשר להישאר אדיש לאירוע. כל מי שהאחווה האנושית יקרה לליבו, מי שמונחה מערכי המוסר, ומערכי היהדות בפרט, אסור לו לשתוק נוכח המעשים בנעאורה. מי שהעז להגיע לכאן לגלבוע ולבצע מעשה נפשע זה- אין בו מורשת, אין בו הדר, אין בו אנושיות ואין לו אלוהים".
הגלבוע מזדהה עם נאעורה צילום: דוברות המועצה
האירוע התנהל בשיתוף עם עמותת "צועדים יחד לעתיד משותף", ארגון מקומי שקם באזור הגלבוע והעמקים במטרה להכיר ולחבר בין התרבויות, ויחד אתם פורום "תג מאיר", הדואגים להוציא משלחת תמיכה לכל מקום שמתחולל בו פשע חמור שכזה, וזאת למען אחדות הקהילה.
בהמשך האירוע התייחס עובד נור לאותה שותפות גורל שנוצרה בגלבוע כשאמר: "שותפינו כאן מ"תג מאיר", נוהגים לומר שבפעילותם הם "מבקשים להדליק נר בחשכה". ובכן, החיים המשותפים בגלבוע הם האור הגדול, הם האור בחשכה! נעאורה זה הגלבוע! כאן, דולק באופן קבוע נר התקווה שמאיר למרחקים ומייצג את הרקמה האנושית העדינה המחברת בינינו בקשר בלתי מנוצח, של חיים משותפים. זוהי שותפות גורל המהווה דוגמה, ומודל לחיקוי. שזורים בה ערכי ערבות הדדית והיא נוצקה על בסיס איתן של אהבה וכבוד האדם".
מהלך האירוע נשא דברים גם סגן ראש המועצה, הישאם זועבי, המגיע מכפר טייבה השכן. לדבריו: "אנחנו מתייצבים כאן לומר- כן לאהבה, כן לשכנות טובה, כן לחיים משותפים ולא לגזענות ושנאה. רוחות השנאה הם איום לאזורנו ולמדינתנו ויש להילחם בכל מחיר. עלינו להזכיר כי בכל עת כי שורשיהם האמתיים של הדתות נשענים על הייסוד של "ואהבת לרעך כמוך!"
מהלך האירוע כלל גם דברים מרגשים שנשאו נציגי מועצות הנוער המשותפת בגלבוע, נציגי בכירים מנאעורה כולל תלמידות ביה"ס הייסוד, ואף ילדי הגנים שהנעימו בזמירות. גם אישי ציבור מהגלבוע והסביבה הגיעו לחזק, ובראשם חה"כ איתן ברושי שאמר: "באזור העמק בכלל והגלבוע בפרט, עוד בטרם הקמת המדינה ועד היום, חיים בשיתוף פעולה מלא יהודים וערבים. אין כוח שיכול להפר את השותפות הזאת".